להתקרב

 

1.

הרבה אנשים במקום אחד צמודים זה לזה.
שמות: קבוצה. עדר. המון.
פרטים שמתלכדים לאחד, הרבה שהופך למעט.
ומשום כך – ולא רק משום כך – קל יותר לא לראות אותם.
ומשום כך – ולא רק משום כך – קל יותר כן לראות אותם.
וקל יותר לפחד מהם.
וקל יותר להרוג אותם.
אף אחד לא מתכוון להרוג אותם כמובן.
אף אחד לא מתכוון להעלים אותם כמובן.
אף אחד לא מתכוון כמובן.
 

2.
הרגע שבו העין מסרבת להתקרב לפרטים שמרכיבים את התמונה.
כשאתה מעדיף מבט מרחוק, מבט אסתטי, מבט של כוח, של המון.
הרגע הזה.
צריך להיזהר מהרגע הזה.

 

3.
מה באשר להוא שהתחיל להקריח?
איך הוא מרגיש עם הקרחת החדשה?
האם הוא מרגיש שהחיים מתחילים להתהפך עליו?
האם הוא עומד באמבטיה עם מראה ביד ומנסה להבין איך זה קרה?
מה חברה שלו חושבת על זה?
מה הוא חושב על מה שחברה שלו חושבת על זה?
מה הוא יעשה מחר בבוקר, בעבודה?
האם בעבודה כבר שמו לב לקרחת לפני הרבה זמן?
האם דיברו על זה כשלא שם לב?
הוא חושב על זה עכשיו. הוא מתבייש עכשיו. הוא מסמיק.
מרחוק לא רואים את הסומק.
מרחוק לא רואים את הבושה.
מרחוק לא רואים בנאדם.
מרחוק לא רואים.
רואים נקודה.
הוא נקודה.

 

4.

המעשה המוסרי הוא להתקרב. לוותר על היופי של התמונה הגדולה. להתאמץ להכיר כל
פרט. כל מפרץ של קרחת הוא עולם.


5.
כמה קל להבחין בזאת שעומדת מחוץ להמון. היא הלכה לדבר בטלפון, הרעש הפריע לה.
זה רגע הצלתה. היא עזבה את התמונה וחזרה לחיים. כעת העין נגררת אחריה. בעקבות
העין, תשומת הלב. כלומר, הלב. הלב נגרר אחרי מי שגורר אותו אליו. היא היוצא מן הכלל
שמלמד על הכלל. ועל הכלל ניתן ללמוד שהוא מוגדר במלה אחת: כלל.
מלה אחת עבור אינספור פנים ושמות – הולדת הטרגדיה.
 

6.
חובה להתקרב. כל הזמן להתקרב. להביט בפרטים שמרכיבים את המרקם. מרקם זה דה-
הומניזציה.
חובה להתקרב גם אם לא מתחשק. בדרך כלל לא מתחשק. יותר יפה מרחוק, יותר קל
מרחוק. קל להבין, קל לתפוש, קל לשפוט, קל לבקר, קל להישמר. קל להרוג. ואף אחד לא
מתכוון להרוג כמובן.


7.
מה כתוב על מסך הסלולאר שלה?
כתוב שהיא קיימת.
היא מביטה ונעצבת. מביטה ומחייכת. מביטה ומגחכת. מביטה ובוכה. מביטה וצוחקת.
מביטה ומתקיימת.
לכולם יש סלולאר.
"לכולם", כלומר: "לאף אחד".
זאת, פחות או יותר, כל הסכנה.


8.
צריך להתקרב. כל הזמן להתקרב.
בעיקר כשעייפים.
להתקרב.
כי אף אחד, מעולם, הרי לא התכוון להרוג.

 


אלון עידן  |  על שבט אחים  |  2012